מקרים בהם נדרשת אוגמנטציה:

1. אוגמנטציה מיידית כטיפול מונע ביום העקירה  

לאחר עקירת שן, קיים תהליך טבעי של ספיגת עצם הלסת. על מנת למנוע את ספיגת העצם ולשמר את העצם הקיימת לצורך התקנת שתל עתידי, יש לבצע אוגמנטציה (השתלת עצם) בזמן ביצוע עקירת השן. השתלים יותקנו מספר חודשים מאוחר יותר.

    2. אוגמנטציה ״מאוחרת״  

במידה ולא נעשתה אוגמנטציה מיידית ביום העקירה וכתוצאה מכך העצם נספגה, חובה יהיה לבצע אוגמנטציה ״מאוחרת״ שמשמעותה השתלת עצם מספר שבועות או חודשים לאחר העקירות. קיימת אוגמנטציה לטרלית (עובי), ורטיקלית (גובה) או משולבת. ישנם מקרים בהם ניתן להתקין שתלים מיידית במהלך בניית עצם הרכס, אחרת יש לחכות לסיום תקופת ההחלמה שאורכה 4-6 חודשים.

    3. אוגמנטציה על ידי הרמת רצפת הסינוס         המקסילרי

במקרים של איבוד שיניים באזורים אחוריים של הלסת העליונה, מתרחש תהליך מואץ של ספיגת עצם. בנוסף, בלסת העליונה קיים חלל אוויר המצוי בחלקה האחורי והקרוי הסינוס המקסילרי. בעבר היה קיים קושי להתקין שתלים באזורים אלו. כיום על ידי אוגמנטציה של רצפת הסינוס, פרוצדורה המבוצעת על ידי פתיחת חלון אל חלל הסינוס ודרכו ניתן לבצע את בניית העצם הנדרשת. תקופת ההחלמה וקליטת העצם החדשה אורכת 4-9 חודשים. בדרך כלל פרוצדורת הרמת הסינוס נעשית בהרדמה מקומית או בטשטוש קל ואינה מחייבת אשפוז. שיטה זו מאפשרת התקנת שתלים באזורים שעד כה נחשבו כבעייתיים עם תוצאות מצוינות לאורך זמן.

   4.   רמת סינוס סגורה והחדרת שתלים

סינוס מקסילרי הוא החלל הנמצא מעל השיניים האחוריות בלסת העליונה. ניתן לראות רכס מחוסר שיניים לאחר העקירות, שהעצם נספגה ולא נשאר גובה מספיק לקיבוע השתלים. בכדי להגדיל את כמות העצם אנו יכולים לדחוק את רצפת הסינוס כלפי מעלה ולתוך החלל המתפנה להכניס עצם מלאכותית (חומר מילוי) אשר יתחלף (על ידי הגוף) לעצם עצמית כעבור מספר חודשים. כדי להכניס את חומר המילוי לסינוס, אנו צריכים ליצור קידוחים קטנים, אשר לאחר שיורחבו, יהיה ניתן להעביר דרכן את העצם החדשה. העבודה נעשית בהרדמה מקומית, מאוד מדויקת וללא כאבים כלל.

      שלב 1 –  קידוח ראשוני בקוטר זעיר של שני מילימטרים עד לבסיס העצם של הסינוס.

      שלב 2 – לחלל שנוצר מוכנס דוחס עצם קמור ומדויק.

 באמצעות יצירת לחץ קל, הרופא יצור מעין ״סדק״ ברצפה של חלל הסינוס. בכך יביא המנתח למצב בו יכול להרים את הרקמות הרכות של הסינוס (באיור נראה בצבע ורוד) ללא חשש לפציעתן. באמצעות חזרה על אותה פעולה, ממלאים את הסינוס בעצם עד לגובה הרצוי ומחדירים את השתל. עתה השתל תומך בתקרת הסינוס וניתן להחדיר עוד עצם ושתלים נוספים. לאחר החדרת השתלים, מתחילה תקופת המתנה של 4-7 חודשים בהם תצמח עצם טבעית מדפנות הסינוס אל תוך חומר המילוי ותתחבר לשתלים. זמן ההמתנה תלוי באספקת הדם לאזור, כמות החומר שהוכנסה ומאפיינים אישיים של המטופל. לאחר תקופת ההמתנה, השתלים התחברו לעצם וניתן יהיה לעבור לשלב השיקום. בתקופה הראשונה עדיפה העמסה הדרגתית של השתלים.

הרמת סינוסים – סיכונים אפשריים – לפרוצדורת הרמת הסינוס סיכויי הצלחה גבוהים, אך בכל הליך ניתוחי קיימים סיכונים אפשריים. רצוי להימנע לגמרי מעישון וקינוח האף מאחר ויש סכנה לקריעת הממברנה ולדחיית תחליף העצם המושתלת ואף לזיהומים. לאנשים הסובלים מסינוסיטיס כרונית וסכרת לא מאוזנת מומלץ להימנע מטיפול הרמת סינוס.

   5. אוגמנטציה על ידי שימוש בבלוק עצם

טראומה באזור הפנים או ספיגת עצם משמעותית תלת-ממדית עקב מחלת חניכיים גורמים לבעיה אסתטית ומקשים על השתלת שתלים. אוגמנטציה על ידי שימוש בבלוק עצם מאפשרת את שחזור עצם הלסת, מתקנת את העיוות ומקלה על התקנת שתלים דנטליים במיקום אופטימלי. עיקר בניית העצם יעשה בממד הרוחבי ובמידת הצורך אף בממד האנכי.

 

תהליך ההשתלה מבוצע בשלבים אלו:

1. לקיחת בלוק עצם מהאזור האחורי של הלסת התחתונה, קיבועו על ידי ברגים באזור הטיפול והמתנה של כחצי שנה להיקלטות העצם.
2. לאחר תקופת ההמתנה (חצי שנה) מבוצעת התקנת שתל.

• בחוסר עצם באופן משמעותי, ישנה אפשרות ללקיחת בלוק עצם מעצם האגן או עצם הגולגולת. ניתוח זה מבוצע על ידי ד"ר לדרמן בחדר ניתוח תחת הרדמה כללית ודורש כ-2 ימי אשפוז. במקרים מסוימים ניתן להשתמש בבלוק עצם מלאכותי (סינטטית, ממקור אדם ועוד).

לד"ר לדרמן ניסיון כירורגי רב בכל שיטות האוגמנטציה.